<h1>ספר החינוך מצוה רע"ד</h1>
<h2>דף עח.</h2>
שלא יבעול כהן גדול אלמנה ואפילו בלא קדושין, שנאמר [ויקרא כ"א] ולא יחלל זרעו בעמיו, ואמרו בקדושין [ע"ח ע"א] כהן גדול באלמנה לוקה שתים משום לא יקח ומשום ולא יחלל, כלומר שאם נשאה ובעלה לוקה שתי מלקיות, ואם בעלה מבלי שקדשה לוקה אחת משום לא יחלל, וכמו שאמר רבא שם, ומודה רבא באלמנה לכהן גדול שאם בעל ולא קדש לוקה, מאי טעמא ולא יחלל אמר רחמנא והרי חלל, קדשה ולא בעלה אינו לוקה משום לא יקח, דהא אמרינן התם דמה טעם קאמר, מה טעם לא יקח משום לא יחלל, משמע דכל זמן שלא חלל אינו לוקה. וזה הטעם למדנוהו אף בכהן הדיוט בנשים האסורות לו, ואף על פי שכתוב זה דלא יחלל בכהן גדול הוא ובאלמנה, למדנו ממנו שאין ההדיוט גם כן חייב מלקות בנשים האסורות לו עד שיקח ויבעול, דודאי לא החמיר ההדיוט מגדול, וכמו שביארו שם בקדושין, בעל לוקה לא בעל אינו לוקה, ואמרו שדין זה גם כן בכהן הדיוט שאינו חייב על הנשים האסורות לו עד שיקדש תחלה ואחר כך יבעול, אבל בעל זונה או גרושה וחללה בלא קדושין אף על פי שזה אסור לו ופוסלו לכהונה אינו לוקה, מכיון שלא נתבארה המניעה בו מזה הפירוש, דלא יחלל בפרשת כהן גדול הוא כתוב ובאלמנה דוקא, אבל בזונה וגרושה וחללה אף הכהן גדול גם כן אינו לוקה עליהן אלא מלקות אחת בשנשא אותן ואחר כך בעלן, אבל בעלן בלא קדושין אף על פי שזה אסור לו ופוסלו מן הכהונה אין לו בזה חיוב מלקות אלא דינו בזה כמו כהן הדיוט בשוה, שלענין האלמנה דוקא הוא שנתייחד הלאו בכהן גדול לחייבו בלא יחלל, כלומר בבעילה בלא קידושין כמו שאמרנו, אבל לא בשלש האחרות שלא נכפלו השלש האחרות בכהן גדול אלא לאותו ענין שאמרנו למעלה לחלק, כלומר לחייב על כל אחת ואחת. ועוד יש טעם אחר בדבר, שבאלמנה יש בה חילול בבעילה שהיתה כשרה להדיוט ונפסלה בבעילה, ועל כן יש לחייבו מלקות עליה ומשום לא יחלל, אבל בשלש האחרות אין לחייבו מלקות בבעילה מבלי קידושין שהרי אין לנו לומר בהן חילול, שהרי מחוללות ועומדות הן אף לכהן הדיוט קודם בעילה. משרשי המצוה בקודמת לה, וקצת דיניה גם כן. ונוהגת מצוה זו בזמן הבית שהיה לנו כהן גדול. עבר ובעל אלמנה אפילו בלא קדושין לוקה משום לא יחלל, שהרי חלל לאלמנה שהיתה ראויה לכהן הדיוט ועכשיו אסורה לו, וכבר אמרנו שהוא חייב שלא יחלל לא לה ולא לזרעו, וחלול זרעו שייך לומר כשבא על גרושה חללה זונה שהן מחוללות וכשהוא בא עליהן אינו מחללן שהרי מחוללות ועומדות הן, אבל זרעו הוא שמחלל שזרעו במקום חלל. וחלול האשה שייך לומר בבא על האלמנה שהיא כשרה עדיין לכהן הדיוט ובביאה זו של כהן גדול נעשית זונה והרי חללה מכשרותה, ואין ספק כי גם הזרע מחולל הוא בא ממילא, אבל החלוק שיש בין החלול שבה לחלול הזרע שהיא מחוללת בהעראה והזרע בגומר ביאתו, כדאיתא בגמרא.
